אחד האויבים הכי גדולים של ההנקה הוא – גודש.
מידע זה רלוונטי מאוד גם למי שרוצה להניק באופן מלא או חלקי וגם לא מעוניינת להניק כלל. קצת ארוך אבל שווה קריאה!
מה זה גודש? למה הוא קורה? מה הסכנות בגודש? איך נמנעים? ומה עושים אם כבר קרה?
גודש זה מצב פתולוגי (וממש לא תקין) בשד שבו כמות החלב שמיוצרת בשד גדולה בהרבה מכמות החלב שמפונה מהשד (אם בהנקה ישירה או אם בסחיטה או שאיבה).
במצב כזה כל צינוריות ותאי החלב בשד מלאים לחלוטין בחלב, ונוצר בשד מעיין פקק תנועה שלא מאפשר לחלב לזוז ולהשתחרר החוצה.
מאוד קל לזהות גודש. כשזה קורה תחושי שהשד קשה מאוד (כולו או חלקים ממנו), נפוח, וכואב. חשוב לעשות את ההפרדה בין “מלאות בשד” שהיא מצב תקין לפני שמניקים/שואבים לבין “גודש בשד”. כדאי להתייחס למלאות כמעין תמרור הזהרה לפני שנוצר גודש ולדאוג לרוקן.
נשים רבות חוות מצב של גודש סביב היממה השלישית לאחר הלידה. הסיבה לכך היא שביממה השלישי הקולוסטרום שישנו ביומיים הראשונים (בכמויות מאוד מאוד קטנות) מתחלף בחלב שנפחו גדול בהרבה מהקולוסטרום וגם הכמויות שמיוצרות ממנו גדלות משמעותית.
בנוסף, בשלב זה הרבה פעמים נשים מפספסות הנקות בגלל מבקרים או בלילה כשמבקשות שיתנו בקבוק בתינוקייה כדי שיוכלו לישון ואז מתעוררות בבוקר עם גודש חמור.
גורם נוסף ונפוץ מאוד לגודש הוא כשההנקה עדיין לא מספיק יעילה והרבה אימהות חושבות שהן מניקות את תינוקן אבל בפועל רוב החלב נשאר בתוך השד…. פצע בפטמה, כאבים עזים בזמן הנקה, תינוק מאוד ישנוני שנרדם כל הזמן בהנקה ועוד… יכולים להעיד על הנקה לא טובה או לא מספקת שעלולה להביא למצב של גודש. במצבים הנ”ל חשוב להיעזר ביועצות הנקה במחלקה או להזמין יועצת פרטית (כמובן שאתן תמיד מוזמנות להתייעץ איתי טלפונית) – העיקר לא להיות שאננה.
הדרך הטובה ביותר להימנע מגודש היא להקפיד על פינוי חלב תדיר בין 8-12 פעמים ביום לפחות! (למי שמעוניינת להיות בהנקה מלא)
חשוב מאוד לציין שגם מי שלא מעוניינת להניק כלל או שמעוניינת להניק באופן חלקי ולשלב בקבוק נמצאת בסיכון לגודש ולכן חייבת לקבל הדרכה מיועצת הנקה על אופן ייבוש החלב ו/או הפחתת הכמויות שמיוצרות בשד באופן הדרגתי ומבוקר).
הסכנות בגודש מעבר לכאב האיום ואי הנוחות המתלווה אליו הן שיהפוך לדלקת שתצריך אנטיביוטיקה, ובמקרים גרועים יותר לאבצס (גוש מוגלתי בשד שצריך לנקז בהליך כירורגי).
כמו כן, גודש חמור וממושך עשוי להביא להתפוצצות של התאים שמאכסנים את החלב וכתוצאה מכך להקטין את כמויות החלב שהשד יוכל לייצר ולאחסן בעתיד (תאים אלו לא מתחדשים במהלך ההנקה רק מהריון אחד לשני ולכן כל כך חשוב לשמור עליהם).
במידה והגעתן למצב של גודש חשוב לטפל בו באופן מיידי ע”י ההנחיות הבאות:
- פינוי החלב מהשד ע”י סחיטה או שאיבה. (אם מדובר בגודש חמור לפעמים ייקח זמן עד שהשאיבה תצלח והחלב ישתחרר ולכן סחיטה ידנית יכולה להיות יעילה יותר בתחילת התהליך. בהמשך פירוט הנחיות נוספות שיקלו על שחרור החלב ויציאתו משד
- הנחת קומפרסים קפואים (בדגש על קפואים!) על השדיים כך שיהיו במגע עם כמה שיותר חלקים מהשד. הקור מכווץ את כלי הדם בשד וכך מאפשר לחלב לזוז ולהשתחרר מהשד לאט לאט.
- במקביל עיסוי של השד וניעור קל שלו כמו מילקשייק (מזיז את החלב).
- נטילת אדויל. אדויל הוא כדור אנטי דלקתי ולכן יקטין את הסיכון להתפתחות דלקת כתוצאה מהגודש.
חשוב להדגיש שתינוק לא יכול להתחבר לשד גדוש (זה כמו לנסות לתפוס עם הפה בלון או כדור מאוד מאוד מנופח… נסו – זה בלתי אפשרי) ולכן בשלב זה חשוב להניח להנקה ולהתרכז בריקון השד ובהאכלת התינוק באמצעים חלופיים אם שעת הארוחה הגיעה (רצוי חלב אם שאוב אם יש ואם לא אז בתמ”ל). לאחר שהגודש ישתחרר תוכלי לחזור ולהניק כרגיל. אציין שמותר ואף רצוי לתת לתינוק את החלב שיוצא מהשד כתוצאה מפינוי הגודש. אומנם השד במצב לא טוב אבל החלב עצמו נפלא ולא נפגע.
לסיכום – זכרו! הגודש הוא האויב הכי גדול שיש להזנקה ודורש טיפול מיידי. עשו כל מה שנדרש על מנת להימנע ממצב של גודש. אם הגעת למצב כזה וזקוקה לעזרתי, אני לרשותך.
